סטודנטים מספרים

שמי נועה, ואני סטודנטית במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. השנה (תשפ"ב) זו שנתי השלישית בלימודי התואר הראשון, ובה אני לומדת קורס קריאת טקסטים בערבית, לאחר שנתיים שבהן למדתי את קורס המתחילים ואת קורס המתקדמים בתוכנית "ערבית בערבית". עד שהתחלתי ללמוד במחלקה, מקור הידע שלי על החברה והתרבות הערביות היה בעיקר בית הספר ושירותי הצבאי.

בעקבות קורסי "ערבית בערבית" התרחבו ידיעותיי בתחומים אלה והועמקו, ונפתח בפניי עולם ידע מעניין וחשוב מאוד. כך למשל, למדתי בשפה הערבית על החברה הבדואית בנגב, על נשים בעולם הערבי, על אנשי תרבות מובילים בחברה הערבית ועל יצירותיהם. קראתי על כלל הנושאים הללו טקסטים בערבית, שסייעו להרחבת אוצר המילים שלי בשפה, וכן כתבתי עליהם חיבורים שונים. כמו כן, במהלך השיעורים ניהלנו שיח פורה בקבוצות על היבטים אלה ואחרים, ואף תרגלנו מיומנויות של דיבור והבנת הנשמע. בעיניי, האופן שבו הקורס מועבר – הוראת השפה הערבית בערבית – מייחד אותו יותר מכול. בזכות שיטה זו אפשר לחוש שיפור ניכר ברכישת השפה משיעור לשיעור, כך שמאפס ידע בערבית לפתע הצלחנו להבין שיעור שלם המועבר בערבית, או לפחות את רובו, וכן להתנהל במהלכו בשפה. היה מדהים לחוות את התהליך הזה. כמו כן, שיעורי הערבית בתוכנית מתאפיינים באינטראקטיביות וכוללים פעילויות, משחקים, עבודה בקבוצות, צפייה בסרטים ובסרטונים, האזנה לשירים ועוד. כל אלה הפכו את השיעורים לכיפיים ולחווייתיים, עד כדי כך שממש חיכינו לשיעורי הערבית

. ראוי לציין גם את היחס החם בקורסים ואת האווירה המיוחדת בהם. הצוות של הקורס העניק לכל סטודנטית וסטודנט יחס אישי יוצא דופן, וכולנו נפעמנו ממידת ההשקעה של צוות ההוראה והתרגול בהכנת השיעורים, הפעילויות והעבודות. ניכר שהם תמיד היו שם עבורנו, לעזור לנו להבין, להחכים ולהשתפר. להתחיל לדבר בשפה זרה יכול להיות עניין לא פשוט, ואפילו מעט מביך, אבל בזכות האווירה שהצוות הנהדר של הקורס יצר, כל שיעור היה חווייתי ומהנה, חשנו בנוח להשתתף, ואפילו עשינו זאת בשמחה. אני מלאת תודה על כך. באופן אישי, אני יכולה לשתף שלאחר שנתיים של לימודים בתוכנית "ערבית בערבית" יצאתי לחופשה בסיני, ובמהלכה שוחחתי עם המקומיים בערבית. הם התלהבו מכך כמעט כמו שאני שמחתי מהצלחתי ליישם את השפה בחיים שמחוץ לאקדמיה ולנהל שיחה קולחת עם אנשים שערבית היא שפת אמם. אני מאושרת שלמדתי בקורסי "ערבית בערבית" וממליצה עליהם בחום.

שמי יובל, ואני סטודנטית במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. בשנת תשפ"ב למדתי קורס לקריאת טקסטים בערבית, לאחר שנתיים שבהן למדתי קורסים לרכישת השפה במסגרת התוכנית "ערבית בערבית". למעשה, עד שהגעתי לאוניברסיטה, לא הייתה לי כל נגיעה ללשון זו מאז שיעורי הערבית בכיתה ט' בבית הספר התיכון. שיעורים אלה לא הותירו בי חותם, ולכן כשהגעתי לקורס המתחילים של התוכנית, התחלתי ללמוד את השפה מאפס. כמו כן, בשל הידע המצומצם ביותר שהיה לי על החברה והתרבות הערביות, תפסתי את החברה הערבית כחברה מיושנת שתקועה בעבר, ואינה מתקדמת בהתאם למציאות המשתנה.

אולם קורס המתחילים וקורס המתקדמים חוללו שינוי ניכר בידיעותיי בשפה ובתפיסותיי כלפי החברה והתרבות הערביות. ראשית, בזכות רכישת הערבית באמצעות ערבית הפכה השפה פחות זרה לאוזניי, וכך צברתי ביטחון רב יותר להשתמש בה באופן פעיל, ואף הבנתי אותה טוב יותר במשך הזמן. מעבר לכך, לימודי השפה פתחו בפניי צוהר לעולם של תרבות עשירה, מגוונת ומיוחדת, וכן לתהליכים שונים שהתחוללו בחברה הערבית, הקשורים, למשל, במעמד האישה ובחשיבות המשפחה. רכישת השפה באמצעות תכנים מגוונים, הנוגעים לחברה, לתרבות, לפוליטיקה ולחיי היום־יום, שינתה לטובה את נקודת המבט שלי על החברה הערבית, ויתרה מכך – כיום אני מרגישה פחות רחוקה ממנה ומתרבותה. זאת ועוד, להשקפתי, הייחודיות והיופי של הקורסים באים לידי ביטוי בשילוב הערבית המדוברת והערבית הספרותית, ובשיטת ההוראה הכיפית, החווייתית והמגוונת של השפה הן דרך תכנים רלוונטיים ומעניינים והן דרך שירים, סרטונים וכדומה. בנוסף, סגל הקורס אכפתי, סבלני, ותמיד מוכן לסייע בכל דבר ועניין.

שמי דורון, ואני סטודנט במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. בשנת הלימודים תשפ"ב התחלתי ללמוד את הקורס למתקדמים של התוכנית "ערבית בערבית". נחשפתי לערבית לראשונה בשירותי הצבאי, במהלך הכשרה לניהול שיחה בסיסית בערבית מדוברת, ללא כתיבה וקריאה.

רק בעת לימודיי בקורס למתחילים בתוכנית "ערבית בערבית" רכשתי מגוון של מיומנויות בלשון הערבית, כך שבתום שלב זה כבר הצלחתי לבטא את עצמי בערבית, למשל, בכתיבה. אני רואה בכך ניצחון עבורי בפרט, ועבור המחלקה בכלל. לא זאת בלבד שבזכות הקורס למדתי ערבית בדרך חווייתית וברורה, בליווי צמוד של סגל הוראה ותרגול, שלחלוטין עשה את ההבדל, ובאווירה חברית ומגבשת, אלא שבאמצעות לימודי השפה גם הצלחתי להכיר טוב יותר את התרבות הערבית, שהייתה עבורי עד אז תרבות לא מוכּרת.

שמי ליאן, ואני סטודנטית לתואר ראשון במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. בשנה האחרונה סיימתי את קורס המתחילים בתוכנית "ערבית בערבית". בבית הספר התיכון התחלתי ללמוד במגמת ערבית, אך בשנה השנייה ללימודיי נאלצתי לעזוב בשל התנגשויות במערכת השעות. לכן מבחינתי, קורס ערבית באוניברסיטה היווה מעין סגירת מעגל.

אמנם עוד לפני תחילת לימודיי בקורס זכרתי מעט בסיס דקדוקי של השפה, אולם הקורס העשיר אותי והקנה לי כלים חדשים הן בערבית ספרותית והן בערבית מדוברת. כמו כן לפני הקורס לא ידעתי הרבה על החברה והתרבות הערביות. הקורס הקנה לי מידע רב בתחומים אלה, למשל על מצוות האסלאם, על מאכלים ואפילו על נימוסים בתרבות הערבית. מכיוון שאת הקורס העבירו מרצים דוברי ערבית מעדות ומדתות שונות, יכולתי להביט בחברה ובתרבות הערביות בפרספקטיבה רחבה מאוד ולהיחשף למגוון היבטים שלהן. קורס המתחילים תרם רבות להבנתי את השפה הערבית כשפה מגוונת המשתנה ממקום למקום, מחברה לחברה ומספרותית למדוברת, וכן תרם לרכישת השפה באופן מקורי ומיוחד. בעיניי, בזכות שיטת הלימוד המחייבת שימוש פעיל בערבית – למשל, שיחה בקבוצות – מתפתחות אחווה ופתיחות בין הסטודנטים הלומדים יחד.

כל כך נהניתי מהקורס בזכות רבדיו הרבים והמגוונים, שהסבו לי רוגע והנאה בתקופות לחוצות בלימודים: החל בסגל התוכנית הנעים והמדהים שמעניק יחס אישי לכל סטודנטית וסטודנט, המשך באווירה החברית בין הסטודנטים כתוצר של אופי הפעילויות הלימודיות, וכלה בצורת הלמידה המיוחדת, לדוגמה, על ידי שירים ועבודות קבוצתיות. בהזדמנות זו אשמח לפנות לכל מי שעתידים ללמוד בקורסי "ערבית בערבית", ואולי חוששים מהלחץ הכרוך ברכישת השפה: מניסיוני, הערבית נלמדת ממש מהבסיס, ואף סטודנטית או סטודנט לא נשארים מאחור בזכות צוות הקורס שמסייע ומתגבר ככל הנדרש.

שמי רביד, ואני סטודנטית במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. בשנת הלימודים תשפ"ב למדתי את הקורס למתקדמים בתוכנית "ערבית בערבית". הקורס למתחילים היה המפגש הראשון שלי עם השפה הערבית בפרט, ועם התרבות ערבית בכלל. במהלכו רכשתי את השפה הערבית, כך שהיום אני יכולה לכתוב בערבית, להבין אותה ולדבר בה, ואף להבחין בין הערבית הספרותית לערבית המדוברת. באמצעות תוכני הוראת השפה למדתי רבות גם על החברה הערבית על גווניה השונים, כמו החברה הבדואית בנגב או פלסטינים במזרח ירושלים. בעיניי, הייחודיות של התוכנית טמונה בצוות ההוראה המקצועי והאכפתי המקנה את השפה באופן מהנה. הכלים הלשוניים שרכשתי שללא ספק סייעו לי להתקרב לחבריי לספסל הלימודים באוניברסיטה אשר ערבית היא שפת אמם.

שמי אסף, ואני סטודנט במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. בשנת הלימודים תשפ"ב למדתי בקורס המתקדמים של התוכנית "ערבית בערבית". לפני לימודיי בתוכנית ידיעותיי בשפה הערבית היו דלות ביותר. ידעתי שזו שפה שמית, בדומה לעברית, ולמדתי קצת ערבית ספרותית בחטיבת הביניים, אך לא הרחבתי את המקצוע מעבר לכך.

כאשר התחלתי את התואר הראשון במחלקה ללימודי המזרח־התיכון, נפתח בפניי עולם חדש ונרחב של ידע על ההיסטוריה של האזור שבו אנחנו חיים, על החברה הערבית, על השפה והתרבות הערביות, וכן על האופן שבו השפיעו גורמים אלה במשך השנים על תהליכים שונים והושפעו מהם. למעשה, בשל הקורונה למדתי את רוב קורס המתחילים דרך הזום, אך אפילו כך יכולתי לחוש ביחס האכפתי, הסבלני והנעים של סגל ההוראה בקורס. מדי שבוע חבריי ללימודים ואני המתנו בציפייה לשיעורי הערבית, ושמחנו להשתתף בהם באופן פעיל גם מרחוק. כאשר שבנו לספסל הלימודים הפרונטלי לקראת סוף השנה, הצלחנו לחוות אפילו את התרבות ואת החברה הערביות בשטח ופנים אל פנים, על ידי סיורים ביישוב בדואי בנגב ובעיר בה חיים יהודים וערבים: עכו. האווירה החיובית והחווייתית בקורס חיזקה אותנו כקבוצה, גיבשה אותנו מבחינה חברתית ותרמה לרצון שלנו להשקיע בלימודי השפה הערבית.